נכון ל-2024, החוק עדיין לא מגדיר באופן חד משמעי מהי התעמרות בעבודה. מצד שני, הפסיקה כן עושה זאת, כלומר ישנם פסקי דין שבהם נקבעו פיצויים עבור סבל בעבודה ומתוך כך ניתן להבין מהי התעמרות מבחינת בית המשפט. בכתבה זו תמצאו מידע מפורט שיעזור לכם להבין אם גם אתם חווים התעמרות והאם כדאי לתבוע.
המצבים שבהם ניתן לתבוע פיצוי בגין התעמרות
* חדירה לפרטיות של העובד או העובדת – אמנם מקום העבודה הוא לא שטח פרטי של אף עובד, אבל גם כך יש לעובדים זכות לפרטיות.
* משימות משפילות – המעסיק הוא זה שקובע את הגדרת התפקיד לכל עובד ולכל עובדת, אבל אם הוא בוחר להטיל משימה שנחשבת למשפילה, הוא חשוף לתביעה בגין התעמרות כלפי העובד ובית דין לעבודה עשוי לפסוק פיצויים בהתאם.
* אלימות מילולית – מכל סוג שהוא: צעקות, קללות, ביזוי וכו'. גם אלימות מילולית מצד קולגה, ללא התערבות המעסיק, נחשבת להתעמרות.
* ביקורת מתמדת ולא עניינית – מעסיקים רשאים למתוח ביקורת על עובדים שלא מבצעים את המוטל עליהם באופן משביע רצון, אבל ביקורת שאינה עניינית, וחוזרת על עצמה שוב ושוב, היא כבר התעמרות.
* יצירת מצב שבו עובד מבודד מבחינה חברתית – מפני שבידוד חברתי מייצר מצוקה נפשית של ממש.
יסוד החזרתיות
חשוב להדגיש שבתי הדין לעבודה נוטים לפסוק פיצויים במקרים שבהם עובד או עובדת חווים פגיעה במקום העבודה במשך זמן רב ובאופן קבוע. אירוע חד-פעמי לא ייחשב כהתעמרות, ולרוב אין היתכנות להגשת תביעה בכזה מצב.
הפיצויים המגיעים למי שחווה התעמרות במקום העבודה
התעמרות במקום העבודה מקנה זכאות לפיצויים גם בגין נזקים כלכליים וגם בגין נזקים נפשיים. אם נגרם גם נזק פיזי, כמובן שבית המשפט יתייחס גם להיבט זה. בכל מקרה שבו עובד או עובדת מרגישים שמתעמרים בהם, כדאי מאוד לפנות בהקדם לעורך דין לדיני עבודה. איש מקצוע מנוסה יתעמק בנסיבות האירועים על-מנת לברר האם אכן זוהי התעמרות, ואם כן – יגיש תביעה בהתאם. זהו אחד מתחומי המומחיות של משרד עו"ד אריק שלו ושות'.
